<h1>האשכול — דפוס י-ם, הלכ' ט"ב</h1>
<h2>דף יח:</h2>
ובתשובה לגאון ז"ל, צומות האמורים בפסוק זה [זכריה ח'] כה אמר ה' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי כולן בטלו חוץ מת"ב דקאמרי' [ר"ה י"ח ע"ב] אין שמד ואין שלום והוא בזמן הזה רצו מתענין [רצו אין מתענין]. ומקשי' אי הכי ת"ב נמי, שני ת"ב הואיל והוכפלו בו צרות. מיכן שת"ב בלבד הוא דאיתיה [חובה] ואותן האחרים רצו מתענין [רצו אין מתענין]. וכתב הרב ז"ל ואנן לעניות דעתין מאי טעמא קבעום חובה האידנא מפני שהן דברי קבלה, ועוד דלא בטלו לגמרי שהרי בזמן שיש שמד, צום, ובגלות נוהג השמד פעמים הרבה. ועוד דאפילו [בזמן] דאין שמד ואין שלום ברצו תליא מילתא, הלכך קבעום חובה.
